אז מה באמת עומד בנינו לבין הגירסא הטובה והבריאה ביותר של עצמנו? חשבתם פעם למה כל-כך קשה לנו לשנות הרגלים? ולמה, גם כשאנחנו סוף-סוף מצליחים, אנחנו נוטים לחזור, לא פעם, להרגלים הישנים שלנו? כי בואו נודה בזה. בכל מה שקשור בהרגלי בריאות והרגלי תזונה בפרט, מחסור בידע הוא כנראה לא מקור הבעיה שלנו. ולא. כנראה שאנחנו לא באמת מופתעים כשהרופא או האחות "נוזפים" בנו משום שלא הקפדנו לקחת את הטיפול שרשמו לנו, או בשל תוצאות בדיקות הדם האחרונות, שאולי "מסגירות" לפחות כמה מהבחירות הקולינריות שלנו מהתקופה האחרונה... כי את ההרצאות שלהם, אנחנו מכירים כל-כך טוב, שאנחנו יכולים להעביר אותן בעצמנו ב- TED'x ואפילו בלי מצגת. הרי זה ברור שעדיפה ארוחה מזינה על פני חצי מגש פיצה, ושמועיל יותר לעשות הליכה מאשר להישאר בבית ולהמשיך לאכול מול הטלוויזיה. וא פילו על סוכר מוסף, ערכי נתרן ומונוסודיום גלוטומאט כבר שמענו. וכן, זה כבר מזמן לא חדש, כי כל ילד יודע שהם ממכרים לא פחות מסמים. אגב, לא רק על תזונה כבר למדנו, כי אנחנו 'ספצים' גם בכל מה שבריא ו'עדיף' לנו בעוד המון ת
אז מה תפקיד הדמיון בחיים שלנו ואיך הוא יכול לעזור לנו לשפר אותם ? איינשטיין אמר פעם שהדמיון חשוב יותר מהידע, ואני אומרת שחשוב שנדע יותר על הדמיון. ולמה בעצם? כי אנחנו משתמשים בו המון, עשרות ואפילו מאות פעמים בכל יום. ובעיקר, כי יש לו כוח עצום והוא נוגע כמעט בכל דבר שאנחנו עושים. הוא עוזר לנו להיזכר בפרטים מהעבר, לפנטז על העתיד, לחלום חלומות, או סתם להתנתק ולחלום בהקיץ. הוא משחק תפקיד מרכזי בצורת החשיבה שלנו, בעיבוד אינפורמציה ובזיכרון לטווח קצר וארוך. הוא מעורב גם בלמידה, בכתיבה, ביצירה, בקבלת החלטות ובפתירת בעיות. והוא מהותי אפילו ליכולת שלנו להתמודד עם רגשות ותחושות גוף. אז איך זה עובד ? אנחנו יודעים לחשוב באמצעות תמונות שאנחנו רואים בדמיון. וזאת יכולת שמתפתחת אצלנו עוד לפני שאנחנו לומדים איך בכלל להשתמש בשפה. אפשר לומר, שזאת הדרך שלנו ללמוד על עצמנו ועל העולם כבר מגיל אפס. ולכן, זאת יכולת חשובה ממש ברמת ההישרדות שלנו. בזכות התמונות שאנחנו רואים בדמיון, המחשבות שלנו מקבלות 'חיים'. המח יודע לשלוף מהזיכרון 'תמונות מנטאליות